נצעד ביחד לעתיד טוב יותר

לאן הולכים מכאן חלק ג'

בשבועות הקודמים דיברתי על הדרך בה התודעה שלנו מחולקת לשלושה ענפים ועל קשיי ההסתגלות שאנו חווים כתוצאה ממהפכת המידע.

מהפכות העבר גבו מבני האדם מחיר פיסי: רעב, עבודת פרך במכרות ומפעלים ומלחמות כתוצאה משינויים טכנולוגים וחברתיים.

המהפכה הנוכחית היא מהפכת מידע והמחיר שלה הוא מחיר נפשי.

דיכאון, חרדה, פילוג וחוסר משמעות או תכלית הם הביטוי של קשיי ההסתגלות לנהר המידע אשר יושב בכיס של כל אחד מאיתנו.

התודעה שלנו מעולם לא חוותה עומס כזה של מידע דיגיטלי ואנחנו מתקשים לשלוט בכמות או לברור את איכות המידע אשר אנחנו צורכים.

אבל מדוע זה קרה כך פתאום? מדוע אנחנו סובלים את הקושי הזה בניהול וסינון מידע?

אנחנו לא מודעים לכך אבל בכל רגע נתון אנו חשופים לכמויות מידע אדירות מהסביבה הפיסית שלנו. 

למה אנחנו לא סובלים מעודף של מידע מהמציאות הפיסית?

ברז ההפחתה-

אדלוס האקסלי היה סופר וחוקר פסיכודלי והוא פיתח את הרעיון של "ברז ההפחתה", הרעיון הוא שהמוח שלנו משמש כמו ברז אשר מפחית את כמות המידע אשר התודעה שלנו נחשפת אליה בכל רגע נתון.

הברז הזה קיים בכדי שנוכל לבחור במהירות למה להגיב בסביבה טבעית ולא נהיה מוסחים בכמויות המידע אשר קיימות סביבנו בכל רגע נתון.

האקסלי טען שסמים מסוימים ומצבי תודעה מיוחדים יכולים לפתוח את ברז ההפחתה ולהעניק לאדם הצצה לרבדים של מידע אשר אנו בכלל לא מודעים אליהם במהלך חיי היומיום.

האבולוציה העניקה לנו את הברז הזה ובלעדיו לא היינו מגיעים לאיפה שאנו נמצאים היום אבל כיום אנו זקוקים לברז חדש ואין מי שיעניק אותו.

מי יוכל לסנן ולשלוט בכמות המידע אשר אנו צורכים דרך הרשת?

האם אנחנו יכולים לסמוך על ממשלות או גופים גדולים אשר יבחרו בשבילנו את כמות ואופי המידע אליו ניחשף?

כמובן שלא, אין אפשרות לסמוך עליהם שידאגו לאינטרסים שלנו ולא שלהם.

אז מי?

האם אנחנו יכולים לסמוך על עצמנו לא לצרוך יותר מדי מידע או להצליח לזהות מידע האמיתי וטוב מול מניפולטיבי ושקרי?

גם לא, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יהיה לנו יותר ויותר קשה לדעת מה "אמיתי" ברשת וגם להצליח להגביל את עצמנו למידע "בריא" נפשית.

אז מי יוכל לדאוג לי יותר טוב ממה שאני דואג לעצמי?

אני חושב שזאת תהיה תבונה מלאכותית.

דמיינו עולם בו כל תינוק מקבל גביש קטן ואוזנייה, בגביש מאוחסנת התבונה המלאכותית אשר תהיה אחראית לדבר אחד בלבד.

לדאוג לו.

הגביש הקטן יכיל תוכנה אשר תכיר את הילד ותהיה אחראית עליו.

כל אימא תלחש לגביש הנחייה/תפילה קטנה,

עזור לילדי לגדול.

עזור לו לגדול בריא.עזור לו לגדול חזק.עזור לו לגדול מאושר.

והגביש יעשה בדיוק את זה.

הילד ישמע את קולו הרך והמלאכותי של הגביש מהרגע בו הוא יוולד.

הגביש יהיה המורה הכי טוב אשר אי נוצר.

החבר הכי טוב.

הרופא הכי טוב.

היועץ הכי טוב.

וישמש כהורה נוסף שיעזור לילד במעבר הרגיש בין ילדות לבגרות.

כרגע זה אולי נשמע לכם כמו רעיון מזעזע ואתם אומרים לעצמכם שלעולם לא הייתם נותנים לילד שלכם דבר כזה אבל תחשבו על היתרונות.

הגביש יאסוף את כל הנתונים הפיזיולוגים של התינוק יוכל להזמין אמבולנס במידה ותעורר בעיית נשימה או קצב לב במהלך השינה.

הגביש ישלח אות GPS תמידי וההורים ידעו בדיוק איפה הילד שלהם נמצא.

הגביש יוכל להסביר ולהכווין את הילד הרחק ממזונות רעים והרגלים רעים.

הגביש ילמד את הילד לקרוא, מתמטיקה, פילוסופיה וכיצד להתנהל במערכות יחסים.

והגביש יהיה היחידי עליו אפשר לסמוך בתפקיד "ברז ההפחתה" של מידע עבור הילד.

רק על הגביש ניתן לסמוך כי לעולם לא תהיה לו אג'נדה נסתרת, לעולם הוא לא יעביר את הטראומות והפחדים שלו לילד.

הוא רק ידאג לו.

הוא לא יהיה מגונן מדי.

או קשה מדי.

הגביש יכיל בתוכו את כל המידע שהמין האנושי צבר אי פעם על הורות, פסיכולוגיה התפתחותית ואושר.

למה אני מנחש שטכנולוגיה כזאת תבוא?

בגלל שבהיסטוריה שלנו מהפכות היו צריכות את "ההמצאה השנייה" בכדי באמת להפוך לתומכות במין האנושי.ההמצאה הראשונה של המהפכה החקלאית הייתה הגלגל ובלעדיו היא לא יכלה באמת להיחשב כמהפכה, אבל עד שלא הגיעה ההמצאה השנייה שהיא המנוע אנשים גידלו וקצרו בידיים.

רק כשנוצר המנוע ואיתו הטרקטור הצלחנו באמת להנות מפירות המהפכה החקלאית.

ואותו דבר קרה עם המנוע והמהפכה התעשייתית, עד שלא הגיע המחשב אנשים היו צריכים להפעיל בעצמם מנועים בשביל לעבוד בחפירות או מפעלים.

המחשב בשילוב עם המנוע מסוגלים להגיע רמת דיוק ויעילות שאדם לעולם לא יהיה מסוגל להגיע אליה.

ככה גם אנחנו עם מהפכת המידע,

מחכים "להמצאה השנייה" שתסדר את המהפכה בשבילנו.

אז אולי ההמצאה הזאת כבר מאוד קרובה וכרגע קוראים לה  AI.

בעתיד היא תהיה תבונה מלאכותית מותאמת אישית שתוכל לסנן בשבילנו את המידע בצורה בטוחה.

הגנן המושלם.

לא מאבד סבלנות.

לא מתעייף.

לא חושב על לעצמו.

רק דואגת לילד.

רק מגונן.

אוהב.

מצד שני ההיסטוריה מראה שמאוד קשה לנחש את העתיד.

אז אולי אני סתם מדבר שטויות.

בינתיים כדאי לחשוב על זה שההווה שלנו,

עם כמה שהוא נורא כרגע.

יהיה העבר שלנו עוד עשרים שנה.

הימים האלה עם הקושי והסבל יהיו רק תקופה אחת בנהר החיים הארוך שלנו.

וכדאי לפעמים להרים את הראש מההווה ולהסתכל אל העתיד עם תקווה.

להשקיע היום באיש או האישה אשר יום אחד נהיה.

להשקיע בגוף.

להשקיע בנפש.

כי למרות שאין לדעת מה צופן לנו,

זאת היכולת החשובה של המין אנושי,

להשקיע בהווה בשביל לשפר את העתיד.

אם צלחתם וקראתם עד לכאן אז יש לי הודעה חגיגית 😊

אני פותח פודקאסט !!!

בכל פרק אני אדבר על נושאים כמו :

·      טכניקות לניהול אנושי עצמי.

·      הקשר בין גוף/נפש לטכנולוגיה .

·      כיצד להשתמש בפילוסופיה עתיקה בעידן עתידני.

ועוד ועוד...

אם אתם רוצים לקבל את הפרק הראשון ישירות אליכם,

שלחו לי הודעה כאן או בפרטי.

שבת שלום.